חיפוש חופשי
21/09/2014   שמור במועדפים    שלח לחבר    הפוך לדף הבית  
מחלקת תכנון

מנהלת המחלקה: גב' חגית כהן

תחומי אחריות

  1. הכנת תוכניות מתאר מקומיות
  2. הכנת תוכניות אב
  3. הכנת תוכניות מפורטות בסמכות ועדה מקומית
  4. הכנת תוכניות מפורטות בסמכות ועדה מחוזית
  5. תוכניות לצרכי רישום
  6. תוכנית שיכונים ציבוריים (תש"צ)
  7. תוכנית רישום שיכונים ציבוריים (תרש"צ)
  8. תוכניות לאיחוד וחלוקה של מגרשים

 הנחיות למתכנן תוכנית - לחץ על הקישור להורדת הטופס

     צפו בארכיון תכניות

     צפו בהודעות וועדת תכנון ובנייה

תכנית מתאר מקומית

תכנית מתאר מקומית היא תכנית המנחה את כיווני הפיתוח של יישוב שלם.
התכנית מגדירה את חלוקת השטח לייעודי קרקע עיקריים  והוראות לגבי השימושים המותרים (תכליות) האפשריים בכל אחד מייעודי הקרקע השונים.
תכנית המתאר הינה מסמך סטטוטורי, המורכב מהוראות התכנית ומתשריט התכנית.
במרבית המקרים התכנית כוללת נספחים, כדוגמת נספח תחבורה ונספח עיצוב. תכנית המתאר כוללת בין היתר הנחיות לגבי הכנת תכניות מפורטות.

תכנית אב

תכנית אשר איננה עוברת את הליכי האישור שנקבעו בחוק התכנון והבנייה ואינה מהווה מסמך סטטוטורי.
תכנית זו מהווה מסגרת מנחה לכלל תהליכי הפיתוח העירוני ומהווה במקרים רבים, את הבסיס להכנתה של תכנית מתאר.

תכנית מפורטת

תכנית מפורטת כשמה כן היא, מפרטת את תכנית המתאר המקומית.
התכנית קובעת את גבולות המגרשים ואת ייעודי הקרקע של כל אחד מהמגרשים הנכללים בה, וכן את קווי הבניין, מספר הקומות המותר, גובה הבניינים ושטחי הבנייה המותרים.
התכנית המפורטת הינה תנאי ובסיס לקבלת היתר בנייה.
במקרים מיוחדים, ניתן לקבל היתר בנייה על בסיס תכנית מתאר מקומית, אך מצב זה מתקיים רק כאשר תכנית זו היא "תכנית מתאר מקומית עם הוראות של תכנית מפורטת".

תכנית בניין עיר
תכנית בניין עיר (תב"ע) היא שם אחר לתכנית מתאר או לתכנית מפורטת.

תכנית המתאר החדשה  של נתיבות

תכנית המתאר החדשה של נתיבות נמצאת כיום בשלב של מילוי תנאי הפקדה.
ראשיתה של התוכנית בשנת 1995, אז הגישה המועצה המקומית נתיבות (כיום- עיריית נתיבות) בקשה לשינוי גבולות לצורך הרחבתה.
באותו זמן הבינו פרנסי העיר כי בעתיד הנראה לעין ימוצו כל שטחי הבנייה בנתיבות, וזאת בעיצומו של גל צמיחה והתרחבות משמעותי.
לאחר דיונים במשרד הפנים הוקמה ועדת חקירה (בשנת 1997) לשינוי הגבולות והיא הטילה על המועצה המקומית להכין תוכנית מתאר כחלק מתפיסה כוללת של צרכיה הקרקעיים של נתיבות.
עיריית נתיבות, משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון, קרן קיימת לישראל ומינהל מקרקעי ישראל חברו לצורך הכנת תוכנית המתאר לעיר. הוקמה ועדת היגוי שליוותה את התכנון בכל שלביו.

לקראת סיום הכנתה של התוכנית (בשנת 2004), ולאחר שהתבררו צרכי הקרקע, הוגשה בקשה נוספת לועדת הגבולות, על מנת לקבוע את גבולותיה העתידיים של העיר בהתאם לתכנון.
 ועדת הגבולות אישרה באופן עקרוני את התוכנית כבסיס לקביעת הגבולות, ובשנת 2006 גזרה את המלצתה לתיקון הגבולות בהתאם לכך. הליך זה נמשך זמן לא קצר ועיכב מאוד את קידום התוכנית.
עיכוב משמעותי נוסף נגרם בשל ההתלבטות בנוגע למיקום קו הרכבת ותחנת הרכבת.
היות וועדת ההיגוי עצמה לא הייתה תמימת דעים בנושא, ובשל חשיבותה של הכרעה זו לגבי התכנון, הוקפאה התוכנית עד שתתקבל החלטה סטטוטורית בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) לגבי קו הרכבת ומיקום התחנות.

עקרונות התכנון

גודל אוכלוסייה ורווחת דיור
תחזית גודל האוכלוסייה לשנת היעד הוא  50,000-70,000 נפש.
הערכה זו מתבססת על הנחה להמשך אחוזי גידול טבעי גבוהים יחסית וצפי לעליה בשיעורי ההגירה החיובית.
הצפיפות הממוצעת בנתיבות היא כ- 4,800-6,650 נפש/קמ"ר- ערך שכיח לעיר בגודל בינוני הנמצאת בפריפריה.
סך יחידות הדיור (קיים ומתוכנן, כולל רזרבה) כ- 15,150-21,000 יח"ד, נגזר כאמור מערך ממוצע של 3.7 נפשות למשק בית בהתאם לאופי האוכלוסייה (כ- 35% ומעלה חרדים).
צפיפות הבנייה העירונית נמוכה והנה כ- 2.6 יח"ד לדונם (ממוצע ברוטו עירוני- לא כולל את אזורי תעשייה ופארק נחל בוהו) כאשר היקף השטח הנדרש למגורים הנו בסך כ- 8,000 דונם מגורים.

צפיפות ואופי אזורי המגורים

במטרה לעודד משיכת אוכלוסייה חזקה ליישוב, מרבית מתחמי המגורים יהיו בצפיפות בנייה נמוכה עד בינונית.
מאידך, לאורך צירי תנועה מרכזיים ובסמיכות למוקדים העירוניים נקבעה צפיפות בנייה גבוהה, במטרה לשפר נגישות, לייעל שירותי תחבורה ציבורית ולאפשר פתרונות דיור לזוגות צעירים ו/או למשפחות בעלות הכנסה בינונית עד נמוכה.
ייחודה של נתיבות איננו בתעסוקה שהיא מציעה אלא באיכות החיים שהיא יכולה להציע, והקרבה למוקדי תעסוקה כמו באר שבע ואף גוש דן.
עם הקמת קו הרכבת ת"א-אשקלון-באר שבע, יתחזק הקשר לגוש דן שבעתיים.

הרחבת העיר לכיוון מערב
הגדלת השטח המוניציפאלי של נתיבות הביא להרחבת גבולותיה לכיוון מערב, תוך יצירת "פסיעה" משמעותית של העיר אל מעבר לנחל בוהו.
ההרחבה הזו נעשתה לאחר בחינת מספר חלופות. הרחבה זו מאפשרת הוספת עתודות קרקע לצורך הקמת חלק עירוני חדש, שמשמעותו הכפלת שטחה הנוכחי של העיר ומתן מענה נאות וזמין לגידול האוכלוסייה הצפוי ולצפיפות הבינוי המוצעת, לשם כך פותחו סכמות תכנון מערכתיות.
פיתוח צמוד דופן- פיתוח מוקדי המגורים החדשים יבוצע בצמוד וכהמשך לשכונות המערביות ביישוב הקיים, תוך חיבור והתבססות על מערך התשתיות הקיים.
עקרון זה יישמר גם לאחר תחילת פיתוח ובניית שכונות המגורים החדשות מעבר לנחל בוהו, בחלקה המערבי החדש של העיר.

תכנון נחל בוהו וסביבותיו כחלק ממרכז העיר
מירב השימושים הציבוריים העירוניים ירוכזו בסמיכות לתחום פארק נחל בוהו, וסביבם יותווה כביש נופי היקפי ש"יתפור" את השימושים יחדיו למארג משותף.
באופן זה יהווה הנחל חוליה איכותית מרכזית של שטחי ציבור המקשרת ומאחדת בין שני חלקי העיר- חלק ותיק מזרחי וחלק חדש מערבי.

חזור לראש הדף

שטחי מסחר ותעסוקה

צירים לפעילות מסחרית
הצירים לפעילות המסחרית
נקבעו לאורך רחובות ראשיים כהמשך למגמה הקיימת, במטרה לאפשר פעילות מסחרית המשולבת עם שכונות המגורים.
כך יווצרו אזורי מגורים פעילים ושוקקי חיים במרבית שעות היום והלילה.

מוקדי פעילות עירונית
תוכננו מספר מוקדים מרכזיים ראשיים לפעילות עירונית ורובעית, הממוקמים על צומת כבישים ראשית בפריסה המאפשרת נגישות מיטבית מכל חלקי העיר.
מוקדים אלה כוללים בתוכם מגוון שימושים משולבים כגון מסחר ומגורים (לא בקומות הקרקע), מבני ציבור, מוקדי תרבות ובילוי, מוסדות חינוך, בנקים, דואר, שטחי ציבור וכו'.

אזורי תעסוקה ומלאכה
במטרה לצמצם ככל הניתן במטרדים סביבתיים, תוכננו שטחי התעסוקה והמלאכה באזור השוליים הדרום מזרחיים של העיר.
שטחים אלה יספקו מענה לביקושים מקומיים ואזוריים הנגזרים מראיית העיר נתיבות כמרכז תעסוקה ליישובי האזור.
יש לצפות לגידול משמעותי בביקושים במצב של שלום ויצירת קשרי תעסוקה ומסחר עם יישובי רצועת עזה.
אזורי התעסוקה בנתיבות משולבים ומשלימים את התפתחות המרכז התעסוקתי האזורי- נ.ע.ם.

פריסת השטחים הפתוחים

אפיק נחל בוהו ושוליו- פארק עירוני:
נחל בוהו מתוכנן לתפקד כשטח פתוח איכותי המהווה "ליבה ירוקה" עירונית, ולתרום בכך לאיכות החיים הגבוהה בנתיבות ולהעניק לעיר זהות ייחודית.
חלק גדול מתחום הנחל מיועד לשימור ולפיתוח יערני על פי הוראות תוכנית המתאר הארצית ליער וייעור (תמ"א 22), ולפיכך יתפקד כפארק פעיל כל ימות השנה (חניונים ואתרי פיקניק, שבילי טיול, מוקדי פעילות נופש פעיל, עצים, צמחיה וכו').
החיבורים התפקודיים והנופיים בין הפארק ובין שכונות המגורים בעיר יבוצע על ידי מערכת משולבת של כבישים ושבילי הולכי רגל.
דפנות הבינוי העירוני סביב הפארק (מגורים, מבני ציבור, טיילת) יתוכננו ויפותחו תוך מתן עדיפות לצרכים הציבוריים- נגישות, נצפות וכו'.
בתחום הפארק מתוכננים מספר מתחמי פיתוח (אקסטנסיביים) עירוניים בחלוקה לשלושה נושאים:

  1. מתחם רוחני דתי (בסמיכות למתחם המקודש של באבא סאלי)- אירועים מסורתיים בעלי צביון דתי.
  2. מתחם לימודי חינוכי (בדרום העיר) להיכרות עם נושאי ארכיאולוגיה, חי וצומח, בשילוב פעילות תיירות, פנאי ונופש.
  3. מתחמים לתרבות ובידור- אמפיתיאטרון ואתרים לפיקניקים, חניונים ואירועים עירוניים.

שדרות עצים, פארקים וגנים שכונתיים ועירוניים, צירים ירוקים להולכי רגל
יפותחו בתחומי שכונות המגורים, בתי הספר ומבני הציבור העירוניים.
אפיון השטחים הפתוחים יבוצע על פי מגוון שימושים ורמות פיתוח שונות: פארק שכונתי, פארק עירוני, שטח ספורט, שדרות עצים, מדשאות, גנים, שבילים וכו'. השטחים הפתוחים העירוניים יקושרו ככל הניתן למערכת אחת משולבת- מרכזה ב"פארק נחל בוהו".
במקביל למארג הכבישים יפותח מארג של שבילים וגינות כמערכת ירוקה אקסטנסיבית, שתחבר בין חלקי העיר השונים, ותאפשר תנועה רגלית ו/או אופניים באזורים מוצלים וללא סיכון בטיחותי, תוך הקטנת הצורך לפיתוח נופי יקר ובעייתי לתחזוקה.

חיצים ירוקים (שצ"פים)
יפותחו חיצים ירוקים לצורך הפרדה חזותית ותפקודית בין תחום שכונות מגורים ומבני הציבור, לבין שימושי קרקע יוצרי מטרדים סביבתיים ובטיחותיים (כגון: רעש, זיהום אויר, פסולת, חומרים מסוכנים וכו')- כבישים ראשיים, אזורי תעשייה ומלאכה, חניוני רכב וכו'.

חזור לראש הדף

מערכת הדרכים

כניסה חדשה לעיר
באזור הצפוני של פארק נחל בוהו, תהווה נקודת חיבור עיקרית בין שני חלקי העיר- החלק הוותיק הקיים ממזרח לוואדי, והחלק החדש ממערב. כניסה זו תהווה מפתח ליצירת מוקד "שער" עירוני הכולל מסחר, תרבות ותיירות.

יצירת מארג דרכים
מערכת הדרכים על פי האוריינטציה של שתי וערב בכיוונים צפון/דרום ומזרח/מערב, שהיא האוריינטציה היעילה ביותר מבחינת ההתאמה האקלימית. גדות פארק הנחל והכביש הנופי הטבעתי סביבו הנם חריג במארג הרבוע, במטרה להדגיש את חשיבותו וייחודו.
כבישים עורקיים
מערכת הדרכים הקיימת בעיר, תתבסס על שני צירים עורקיים ראשיים מחוברים ביניהם (שד' ירושלים ושד' ויצמן). כבישים אלה המתחברים אל מערכת הכביש הארצית, יחברו בקשרי רוחב, אשר יהוו צירי קישור בין החלק ה"ותיק" לחלק ה"חדש" של נתיבות. הקצה המערבי של שד' ויצמן מתחבר אל מתחם תחנת הרכבת (מסילת באר שבע-אשקלון) ומהווה לפיכך כציר גישה/כניסה מערבי עתידי חשוב לאזור מרכז העיר.
הצירים העורקיים יתפקדו כצירי פעילות ראשיים שוקקי חיים, לאורכם תרוכזנה פעילויות קניות ומסחר, תנועה וחברה.

עקרונות העיצוב

עקרונות העיצוב הנם בהתאמה מלאה למטרות ועקרונות תוכנית המתאר, בדגש על נושאי תכנון בעלי חשיבות מרכזית מבחינת ההשפעה על עיצוב העיר וצביונה. יישום העקרונות יאפשר מתן אופי מיוחד לעיר- שכונות המגורים, מוסדות החינוך, מבני הציבור והפארקים. חיזוק הקשר והזיקה בין חלקי העיר תוך התייחסות לתנאי השטח ולאקלים המדברי המאפיין את האזור.

עקרונות העיצוב מתייחסים לשלוש סוגיות תכנוניות עירוניות מרכזיות:

  1. פארק נחל בוהו וסביבותיו
  2. צירים עירוניים ראשיים
  3. מוקדי הפעילות העירונית (מספרם ושמם בהתאמה לתשריט התוכנית)

סוגיות אלה בעלות השלכה משמעותית על תפקודה העירוני של נתיבות, בעיקר בשלב מימוש תוכנית המתאר, פיתוח העיר והרחבתה מערבה אל תחום שטחי קרקע הנמצאים מעבר לנחל בוהו.
בנוסף ישנם עקרונות משלימים:
אופן התרחבות העיר, אוריינטציה של המרקם האורבאני, תפרוסת מוסדות הציבור, טיפוסי הבנייה, מארג הדרכים, הבנייה הגבוהה, איוורור המרקם, מארג השטחים הפתוחים, תפרוסת המסחר, דופן העיר, חתכי הרחובות.

לסיכום, תוכנית המתאר החדשה לעיר נתיבות נותנת תשובות לבעיות המרכזיות של העיר העתידית.

  1. מסגרת תכנונית לפיתוח העיר נתיבות כמרכז משני באזור מטרופולין באר שבע, מרכז המצטיין באיכות החיים ומהווה מקור להזדהות וגאווה של תושבי העיר.
  2. התאמת העיר לאוכלוסייה בת 70,000-50,000 תושבים, תוך מתן מענה נאות ואיכותי לצורכי מגורים, חינוך תעסוקה, מסחר, תשתיות, שירותי ציבור, תיירות ותרבות הפנאי.
  3. קביעת הכיוון, השלביות ואופי הבנייה להרחבת העיר.

חזור לראש הדף

ארכיב תוכניות

על פי חוק התכנון, יכול כל מי שמעוניין בקרקע להכין ולהגיש תוכנית בנין ערים לאישור מוסדות התכנון.
תב''ע מורכבת ממספר מסמכים כאשר החשובים והבולטים שבהם הם התקנון והתשריט: התקנון הוא התיאור המילולי של התכנית, המפרט את מטרות התכנית והוראותיה. התשריט הוא הביטוי הגרפי, החד-ממדי של תב''ע, בו מוצגים ייעודי הקרקע, קווי בנין, גבולות התכנית, וסימונים וסמלים נוספים החיוניים להבנת מטרת התכנית ומהותה. נוסף על שני מסמכים אלה, ניתן לעיתים לצרף נספחים המתארים תיאור רב-מימדי, עיצובי ואדריכלי של התכנית, וכן מתארים את ההשלכות הנוספות שיש לתכנית על הסדרי התנועה, גינון, וכד'.
את התוכנית יש להגיש על פי נוהל מבא"ת (נוהל מבא"ת הינו נוהל אחיד ומחייב שעל פיו יש להגיש את התוכנית, ואת המידע עליו אפשר לקבל בין היתר באתר משרד הפנים).
כחלק מהליך התכנון על המתכנן לדעת מהן התוכניות המאושרות שבתחום גבולות התוכנית. במחלקת הנדסה מצוי הארכיב של התוכניות המאושרות שבתחומי גבולות המתאר של נתיבות, המכיל כ- 250 תוכניות.

סוגי התוכניות שנמצאות בארכיב הם:

  1. תוכניות מתאר
  2. תוכניות בסמכות ועדה מחוזית
  3. תוכניות בסמכות ועדה מקומית
  4. תוכניות לצרכי רישום
  5. תוכניות חלוקה

מידע זה נמצא באתר הגיאוגרפי הממוחשב ( GIS) של עיריית נתיבות.
מידע זהה קיים בארכיב לשכת התכנון המחוזית רחוב התקווה 4 בבאר שבע.
מידע תכנוני זה ניתן גם לקבל, בצורה ממחושבת, באתרים הבאים:

  1. אתר משרד הפנים
  2. אתר מנהל מקרקעי ישראל
  3. אתר המשרד להגנה על הסביבה
  4. אתר הלשכה לרישום מקרקעי ישראל ( טאבו)
  5. אתר של המרכז למיפוי ישראל (מפ"י)

חזור לראש הדף

מסמך סטטוטורי
מסמך סטטוטורי הינו מסמך בעל תוקף משפטי, מתוקף חוק התכנון והבנייה - התשכ"ה, 1965. למסמך תוקף של חוק, ומרגע שאושר וכל שינוי בו דורש יצירת מסמך סטטוטורי חדש, המבטל או משנה את המסמך הקיים.


ייעודי קרקע
אפיון סוג הפעילות שיתקיים בשטח מסוים, למשל: "אזור למגורים", "אזור לתעסוקה", "אזור לשטחי ציבור", "אזור למסחר", "שטחים פתוחים" ועוד. הייעוד מסומן בתשריט התכנית ומוגדר בהוראות התכנית.

 חזור לראש הדף


שימושים מותרים (תכליות)
הפעילויות המותרות בייעוד קרקע מסוים שנקבע בתכנית.
השימושים מרחיבים את ההגדרה הכללית של ייעוד הקרקע לשימושי משנה. לדוגמא: באזור המוגדר כאזור מגורים, מותרים בנוסף גם דרכים, שטחים פתוחים ועוד.

 


קישורים שימושיים

שלום לכל גולשי אתר האינטרנט של עיריית נתיבות, למען שיפור השירות שלנו חשוב לנו לדעת מהם התכנים המעניינים ביותר באתר?