גב' שרה ברקוביץ'

תואר יקיר העיר בתחום קליטת עליה

נולדה בשנת 1924 בכפר קטן באזור הקרפטורוס. משפחתה היתה אמידה מאוד ותמכה רבות ביהודי הכפר. מבית זה היא ינקה את מקור ההשראה לדחף הבלתי נשלט לעזור לאנשים קשי יום ומוכי גורל. לרוע מזלה, היא התיתמה בגיל צעיר ובעודה נערה נלקחה למחנה ההשמדה באושוויץ תחת ידו הקשה של מנגלה הרשע. בשל חוסנה הגופני האיתן היא נלקחה לעבוד במחנה, דבר שהקנה לה תנאי חיים משופרים יחסית, כולל מנת מזון מוגדלת אותה היא חלקה בסתר ל-4 מחברותיה, עליהן פרשה את חסותה. היא ניצלה בעור שיניה ממחנה ההשמדה ובגיל 19 היא נישאה ועברה להתגורר בעיר אירשובה, שם בילתה 28 מחייה. גם שם היא נרתמה לעזור ולסייע לבני הקהילה היהודיים, שחיו בחוסר כל. ביתה היה פתוח לרווחה והיא סיפקה מזון, חומרי הסקה, ומנעלים לכל דורש.

עם גל העליה הראשון מרוסיה היא עלתה ארצה בשנת 1973 והתיישבה בנתיבות. לאחר חבלי קליטה קשים, היא מצאה את עצמה חיש מהר עוסקת בסיוע למשפחות נזקקות בעיירה. היא נרתמה לאסוף תרומות לנזקיים ולמרות שכבר היו לה 3

ילדים היא יצאה לעבוד. בני הזוג, הפרישו משכורת אחת שלמה לצרכי צדקה. בתום 5 שנות מגורים בנתיבות נפטר בעלה הראשון והיא נישאה לבעלה השני, שאף הוא היה איש חסד. עבודתו של בעלה כפועל במאפיה, איפשרה להם לחלק לחם וחלות למשפחות נזקקות כשהם ממשיכים במעשה חסד, עד אשר, לרוע מזלה, היא התאלמנה גם מבעלה השני.

בניה גדלו ופנו לדרכם לאחר שהקימו משפחות ושרה-רבקה נשארה בגפה, אך רוחה היתה איתנה. היא לא ויתרה על חיי משפחה ונישאה בשלישית. למרות שבריאותה נתרופפה בשל מחלת ללב , היא הגבירה את פעולות העזרה לעולים החדשים, אותם היא מלווה החל מגל העליה של שנות השבעים ועד לגל העליה של נות השמונים המאוחרות ועד עצם ימים אלה.

שמה של שרה-רבקה נודע כמעין מוסד בזעיר אנפין של אישה אחת מלאת מרץ וחדוות חיים, שהיתה חדורה להט לעזור לכל אדם, עולה חדש או תושב ותיק. היתה בה מסירות יוצאת דופן למלאכת ההתנדבות, אותה הפכה לדרך חיים ממש. היא שיכנה קשישים חסרי בית בדירתה הצנועה, היא כיתתה רגליה למושב בית הגדי הסמוך, משם ליקטה ירקות כדי לחלק לנזקקים. היא גייסה מאפיות וקונדטוריות, שהיו מספקים לה לחם ועוגות, אותם חילקה לנזקקים, תוך שמירה קפדנית על מתן בסתר.

שרה רבקה היתה בת-בית במחלקה לשירותים חברתיים. היא העבירה מידע על משפחות נזקקות וסייעה בארגון מעשה צדקה וחסד של המחלקה למען הנזקקים. היא שימשה כתובת לעולי שנות ה-90 ולמרות גילה המופלג כיתתה רגליה מבית לבית כדי להציע עזרה לעולים.

על כל אלה נמצאה הגב` שרה ברקוביץ ראויה לתואר יקיר העיר נתיבות.