מר יוסף אוחיון

תואר יקיר העיר בתחום דור המייסדים

נולד בשנת 1944 במרוקו. עלה יחד עם משפחתו בשנת 1954 והוא בן 10 היישר לעיירה נתיבות. כבן למשפחה ברוכת ילדים ועל רקע תחושת המחסור וצוק העיתים של אותם ימים כשהפרנסה היתה מצויה בדוחק, הוא נאלץ לשלב עבודה עם לימודים וכבר עם עלייתו ארצה והוא נער החל לעבוד בחקלאות ביישובי הסביבה.

מסכת חייו כילד עובד שנאלץ על פי צו הקיום המשפחתי להיות חלק מפרנסת הבית הטמיעה אצלו מידה רבה של מחוייבות למוסר עבודה גבוהה מתוך מחוייבות לפרנסה בכבוד. במבט מפוקח אל העבר הוא מטיב לדעת שתקופה זו היתה מחשלת בחייו והפכה לאיש בוגר ואחראי כבר בגיל צעיר וכאדם מאמין וירא שמיים לא תמצא אצלו כל תחושת מועקה והחמצה או התרסה כלפי אלוקים ואדם.

ברבות השנים הוא פיתח חוש מסחרי מפותח ובכספים והחסכונות שצבר מעבודת הכפיים הוא פתח לפני 30 שנה מאפיה בה הוא עובד עד היום. על דרך האירוניה ניתן לקבוע כי האדם שחיי ילדותו התעצבו במאבק על הלחם, הפך את הלחם שבמאפיה למשלח ידו ולמטה לחמו. שנים ארוכות שיוסף אוחיון מתמסר בכל נימי נפשו ובאהבה גדולה לעבודה במאפיה שבבעלותו ומתבשם מריח הלחם והחלות ומניחוחות העוגות והמאפים המיוחדים אותם הוא רוקח במיומנות של קונדיטור מדופלם.

המאפיה של יוסף אוחיון שהיתה מחלוצי בתי המאפה בעיר היוותה עד מהרה מקום מפגש מסקרן של עקרות בית צרכניות לחם, ילדים אוהבי פיתה ועוברי אורח שוחרי מאפים ועוגות. את כולם מקבל יוסף אוחיון במאור פנים ובסבר פנים יפות תוך שהוא מקפיד על שירות אדיב, מחירים שווים לכל נפש וסיוע לנזקקים. יוסף אוחיון הוא איש בעל חסד מופלא וכמי שידע תחושת מחסור מהי הוא ניאות לסייע ותמיד נכון לעזור לזולת. במשך שנים רבות הוא דואג בימי שישי לאפות יותר מכדי צרכי המאפיה כשמלכתחילה הוא מייעד את הסחורה שנותרת מיותמת על המדפים לחלוקה למשפחות מעוטות יכולת.

יוסף אוחיון מחובר בקשר בלת יינתק עם תושבי העיר ובמיוחד עם ראשוניה ומייסדיה של נתיבות איתם הוא מצוי בקשרי חברות. הוא איש משפחה ואדם עמל המקיים אורח חיים צנוע ומתהלך בתמימות עם אלוקים ואדם כאיש ירא שמיים המקפיד על קלה כבחמורה. הוא מעלה על נס את תחושת השייכות, החמימות והאיכפתיות שמאפיינת את תושבי נתיבות המטפחים יחסי רעות, אחדות ואהבת אדם.


על כל אלה נמצא מר יוסף אוחיון ראוי לתואר "יקיר העיר" נתיבות.