תואר יקיר העיר בתחום דור המייסדים וראשוני העירהרהג יששכר מאיר זל


נולד בבשנת תרפ"ז בהמבורג שבגרמניה. מוצאו ממשפחות רבני אשכנז. הוא נקרא ע"ש אבי אביו ר` זליגמן מאיר, רבה של רגנסבורג שייסד את השבועון "סוכת שלומך" וערך אותו. עם פטירת הסב המשיך אביו של הרב, שהיה רואה חשבון, את מלאכת העריכה של העיתון עד שנאלץ להימלט מחמת המציק ונפטר בדרך לא"י. אמו של של הרב היתה בת למשפחת הרבנים המפורסמת, משפחת אויערבאך. בשנת תרצ"ח, לאחר שהות קצרה באמסטרדם, עלה עם משפחתו לארץ. הוא למד שנים אחדות בבי"ס ובגיל 14 החל ללמוד תורה בישיבת לומז`ה בפ"ת. באותו זמן למדו בישיבה תלמידי ישיבת מיר שהצליחו להימלט מגיא ההריגה. בהם רבנים ידועי שם כמו ר` שמואל רוזובסקי ור` משה שפירא, היום ראש ישיבת באר-יעקב, שהרב רואה בו את רבו.הרב היה בין עשרת הילדים הראשונים שלמדו בישיבת פוניבז` היוקרתית, שם עשה 8 שנים ונחשב לאחד העילויים שבה.

בשנת תשי"א נתמנה הרב למגיד שיעור בישיבת מונטרי שבשוויץ. אחרי כן עבר למרוקו, תחילה לקזבלנקה ואח"כ לטנג`יר. שם לימד והקים מוסדות תורה. בתום שלוש שנים הוא נאלץ לעזוב את מרוקו וחזר ארצה. הוא לימד שנתיים בישיבה התיכונית בכפר הרואה ובשנת תשכ"א עבר על-פי מצוות הרב נריה ("אם נעשה ישיבה זה יהיה רק בנגב, בריכוז של יוצאי אפריקה", הוא אמר לרב) עם 17 מתלמידיו הבוגרים לנתיבות, בה ייסד הקים ועמד בראשה של ישיבת הנגב.

ישיבת הנגב היא מפעל חייו של הרב והוא ראה בה את תכלית ייעודו החינוכי. את הישיבה הוא הקים בצריף דל ובתנאים לא תנאים גייס דירות לתלמידים. 9 שנים תמימות למדו האברכים בצריף. אחדים מהם, שהיו בעלי מלאכה סייעו בהרחבתו כדי לאפשר קליטת תלמידים נוספים. הישיבה הלכה וגדלה והצריף עימה. עד אשר הגיע מר בן יעקב ובנה את היכל הישיבה ע"ש בנו שנפל בצבא ובע"ה נבנו גם כולל גדול, בית מדרש, מתיבתא מהראשונות בארץ, תיכון לבנות מצפון אפריקה, ופנימיות. תהליך התרחבותה של הישיבה הביא עם השנים להקמת קהילה חרדית מפוארת, שכללה אברכים מכל הזרמים והעדות. הישיבה הפכה לשם נרדף של נתיבות בעולם התורה, והרב היה מעורה היטב בחיי הקהילה ותרם רבות להתפתחותה של העיר. רבים מהתושבים רואים בו כתובת ללימוד ולפסיקת הלכה, לעיצה והדרכה, לסיוע ולמעשה חסד. את כולם הוא מקבל במאור פנים, בנועם הליכות ומסייע להם כמיטב הבנתו ויכולתו.

שמה של הישיבה כמרכז רוחני וכבית המדרש הגדול בנגב יצא למרחוק ואברכים רבים באו ללמוד תורה מפי העילוי הרה"ג ישששכר מאיר, אשר קלט אותם בחום רב אל בין כתלי הישיבה ודאג לכל מחסורם של התלמידים והאברכים. הרה"ג יששכר מאיר נחשב לדמות רוחנית כריזמטית, ששילבה בקיאות מופלגת ברזי התורה ובפלפוליה לצד היותו פוסק הלכה נחשב, והנהגה רוחנית ופיסית של צאן מרעיתו בנתיבות. הוא היה מחבריו המובהקים של הבאבא סאלי זצוק"ל. יחד למדו תורה ויחד הקימו את עולם התורה בנתיבות.

על כל אלה נמצא הרה"ג יששכר מאיר ראוי לתואר יקיר העיר נתיבות.