תואר יקיר העיר בתחום החינוך


נולד בשנת 1950 באגדיר שבמרוקו. בשנת 1960 פקדה את העיר רעידת אדמה שטלטלה את חייו של הילד בן ה-9 כשכל משפחתו נספתה והוא נותר יתום, בודד וגלמוד. בעקבות האסון נשלח הילד שלום לבית יתומים ולימים התארח אצל משפחה נוצרית קתולית במשך שנתיים עד אשר נצטווה ע"י ממשלת מרוקו לחזור לארץ מולדתו. בשנת 62 עלה ארצה יחד עם משלחת "עליית הנוער" שהגיעה למרוקו. הוא נקלט ב`אחוזת שרה` בבני ברק עד כיתה ח` משם עבר לאורט ימיו בחוף הכרמל ואת לימודיו התיכוניים סיים במוסד "עליה" לחינוך חקלאי בפ"ת.

מסכת חייו של הנער שלום כהן היתה רצופה טלטלות כשאותות האסון הנורא שפקד אותו גזרו עליו חיי יתמות ותחושת כאב ובדידות, אבל נפשו לא נחבטה מעולם. הוא גייס תעצומות נפש להתמודדות עם מצבו החדש. בנחישות ובהתמדה הוא סלל דרך אל עולם החינוך וההוראה שנצרב בתודעתו כמקצוע בו יקשור את חייו. הוא השתלב בלימודי הוראה בסמינר ליפשיץ ירושלים והתגורר בפנימיה. בד בבד למד לשון עברית באוניברסיטה העברית.

בתום לימודיו נשלח ע"י משרד החינוך ללמד בנתיבות בה התאהב מהרגע הראשון. לנתיבות הוא הגיע עם מזוודה קטנה והתגורר בדירה צנועה שהעמידה לרשותו המועצה.לימים הכיר את אשתו, התחתן ועברו לבית משלהם. המעבר לבית משלו היו עבור הילד היתום שכל משפחתו נמחקה באחת, חוויה מכוננת המבטאת תחושה של התרוממות רוח שלראשונה בחייו יש לו קורת גג משל עצמו.
כבר בשנת ההוראה הראשונה בבי"ס "נתיב אליהו" נתגלה שלום כמורה מצטיין ונערץ בעל כושר מנהיגות סוחפת וכריזמה שופעת חן המסור לערכי חינוך ובתוך תקופה קצרה מונה כמנהל בי"ס. עד מהרה הפך שלום לדמות מפתח במערכת החינוך העירונית בה הותיר את רישומו והעמיד דורות של תלמידים ממנהיגיה ובחירי בניה של נתיבות. שלום ניהל בו זמנית את בתיה"ס "נתיב אליהו" ו"נתיב יצחק" שהיו אז נפרדים לבנים ולבנות עד לפתיחת כיתות מעורבות. חרף תפקידו כמנהל הוא מעולם לא נפרד משולחן המורה בכיתה, מקצוע אותו אהב. הוא המשיך להשתלם בהוראה ובשנת 1976 עבר קורס מנהלים של משרד החינוך ובשנת 1979 השלים תואר במינהל חינוכי מטעם אוניברסיטת בר-אילן.
משסיים את תפקידו כמנהל המיתולוגי של ביה"ס נתיב אליהו הוא עבר בשנת 86 לניהול מרכז הנוער הדתי בב"ש, מוסד לנוער במצוקה ונוער שוליים בשכונה ד` בב"ש. סיפור חייו האישי על תלאותיו הניע אותו באופן טבעי אל אותם מחוזות עשיה של הצלת ילדים והענקת חום ואהבה לילדים חסרי יישע שהגורל התאכזר אליהם. "המרכז הזה היה עבורי שיא בחוויה החינוכית שלי באשר הצלנו המון בני נוער מהרחוב, מהסמים ומעולם הפשיעה", הוא אומר בענווה האופיינית לו. בשנת 88 הוא שב לנתיבות למשרת המנהל בביה"ס "נתיבי נועם" במהלכם צמח ביה"ס בהשראת מנהיגותו החינוכית עד כדי פתיחת 4 כיתות א`. 
בשנת 93 קיבל שלום פניה מפתיעה מראש המועצה יחיאל זוהר לשמש כסגנו ברשימה למועצה תוך הבטחה שימונה כאחראי על תיק החינוך. שלום, שמעולם לא חשב לעשות דבר מלבד חינוך, לא התלהב מהרעיון של כניסה לחיים הפוליטיים, אבל בסופו של דבר הוא נכנע ללחצי המשפחה והחברים. הוא נבחר לתפקיד סגן והממונה על החינוך משנת 93 ועד לשנת 2002, במהלכם היה שותף למהפכה החינוכית שביצע זוהר במערכת החינוך הן בהקמת מוסדות חינוך ומסגרות ייחודיות והן בהפעלת תוכניות פדגוגיות וחברתיות בהם פרוייקט "30 היישובים" אותו ניהל. עם פרישתו מהחיים הפוליטיים השתלב באגף ש.ח.ר. של משרד החינוך העוסק בתחומי הרווחה החינוכית, כשהוא חולש באחריותו אזור גיאוגרפי נרחב בין אשדוד לאילת. שלום, הנער שניצל מפורענות פגעי הטבע במרוקו ושיקם את חייו אחר מסע תלאות וייסורים, מצא עצמו נשאב למשימת חייו להצלת ילדים מפגעי הרחוב מתוך אמונה שצריך להעניק לכל ילד הזדמנות למצות את הפוטנציאל הטמון בו, לגלות אחריות ולהצליח. "אני מאמין שכל ילד יכול ואסור להתייאש מאף ילד", זו תמצית משנת חייו החינוכית. שלום כהן נחשב למנחה מחונן ובעל כשרון רטורי כך שתמיד ניאות בשמחה להנחות אירועים חגיגים, טכסים רשמיים וכנסים ציבוריים.
על כל אלה נמצא מר שלום כהן ראוי לתואר "יקיר העיר" נתיבות.